אִינְטוּאִיצְיָה – יכולת או קסם

החיים במסלול הרציונאלי יהיו חסרי השראה, התלהבות ,ספונטניות , יצירתיות ויעילות ללא המעורבות של החוויה התחושתית שמספקת האינטואיציה.

האינטואיציה 'עובדת סמויה' של המערכת התת-הכרתית, היא עובדת 24/7 כדי לספק נתוני מסד ראשוניים עליהם נבנות תגובות והחלטות כביכול "ראציונליות" כאשר למעשה רוב ההחלטות המתקבלות נשענות על 'תחושות בטן' 'תחושה מקדימה' 'חוש שישי' ויש המתארים אותה גם כידיעה פנימית קבועה המנווטת אותם בהתנהלות בינאישית בעיקר כאשר מדובר באנשים ומרחב לא מוכרים ומצבי לחץ.

הקרחון הגדול

שתי מערכות מנהלות את חיינו:

המערכת הרציונלית-המודעת שם נמצאות היכולות הקוגניטיביות כמו זיכרון, חלוקת קשב, תכנון , תפיסה וויזואלית ותפיסת זמן. המערכת המשוכללת הזו עונה על כל אספקט תפקודי חיוני לקיומם האנושי. זו המערכת שמאפשרת חישובים אנליטיים, חקירה, והערכות מדויקות.

המערכת הלא מודעת-תת הכרתית מכילה אלפי פריטים כמו: אסוציאציות, משמעויות סובייקטיביות, תבניות שיפוט, פרדיגמות, סטיגמות ,ופרשנות. כל אלה תומכים במערכת הראשונה בעיקר בפעילות מול מצבים לא מוכרים, החלטות, יחסים בינאישיים והכרעות כבדות משקל. זו המערכת של האינטרפרטציה האישית שנשענת על ניסיון ולמידה המשפיעים על יחסי-הגומלין עם המציאות.



תצוגת המערכות האנושיות מקבילה לתצוגת קרחון בטבע,

החלק הגלוי של הקרחון "קצה הקרחון" הוא החלק הקטן המהווה רק 25 % מגודלו!

בהתאמה למערכת האנושית, זו המערכת ההכרתית המפעילה את יכולות החשיבה המודעת. המודע (החשיבה השכלית) יכולה לטפל במספר מוגבל של פריטים, בעת ובעונה אחת. ולכן היא עובדת באיטיות וזקוקה לזמן והשקעת מאמץ.

החלק הגדול של הקרחון 75%! מגודלו נמצא מתחת לפני המים, בהתאמה למערכת האנושית זו המערכת התת-הכרתית שאינה גלויה אך מכילה את כל עשרות אלפי הפריטים שהמוח שומר לביצוע משימות באופן מהיר ומועיל, ללא השקעת מאמץ מיותר. האינטואיציה נמצאת במערכת התת-הכרתית.

אִינְטוּאִיצְיָה היא יכולת מולדת של קליטת גירויים חיצוניים והמרתם למסרים תוך אישיים מובנים וסובייקטיביים, כל הפעילות נעשית בתהליך מאוד קצר (רגעים) היא מופיעה באמצעות תחושה המצביעה {גם פיזיולוגית} על מצב שיש לתת עליו פתרון מהיר.

אז יש כזה מושג שניתן להגדיר אותו "כחשיבה אינטואיטיבית" וזו מייצגת חיבור מופלא של שלושה מרכיבים, הגיון פרטי { private logic} הגיון כללי/שכל ישר {commons sense } וניסיון חיים. המציאות מופיעה בפני השכל הישר והאינטואיציה כחלקים מתוך סרט לא ערוך, קטעים של אפיזודה המיוצגים במלל וסמלים, מחקרים רבים מראים כי סמלים כגון: שפת הגוף, ריח, סמלי-סטטוס, אינטונציה ,הבעות פנים ,סטיגמות ופרדיגמות הם הראשונים לעלות אל המודע ללא שליטה ויש להם חלק גדול מקבלת החלטות ברמה הבינאישית. אנשים רבים מתקשים להסביר מדוע התנהגו/הגיבו באופן מסוים בנקודת זמן מסוימת. להוציא אינסטינקטים לצרכי הישרדות (אינטואיציה איננה אינסטינקט) הרי שמדובר בתגובה אינטואיטיבית המתבססת על איסוף נתונים ושימוש בידיעות אינטואיטיביות.



מדריך צמוד לאינטואיציה

"תן לי לישון על זה לילה" אמירה שיכולה להסביר את תהליך קבלת החלטה והיא איננה מעידה בהכרח על חשיבת מסודרת-הכרתית אלא על העלאת תוכן פנימי שמתרחש בזמן חלימה ומעלה פתרונות מתוך התת-מודע. בזמן חלימה תת ההכרה "מסנן" מידע לא רלוונטי, ועושה עריכה מחדש הכול כדי לטפל בנושאים שדורשים פתרון.

"הבטן שלי מדברת" שם נרדף לאינטואיציה נפוץ בתרבויות שונות { hunch} תחושת בטן באה לתאר תחושה פנימית שעולה ישירות מן הבטן מתוארת בדרך כלל כתחושה מובילה שלא מתווכחים אתה. הבטן – הקיבה מצוידת במרכז עצבי מפותח ולכן היא מכונה "המוח השני" מכאן התכווצויות הבטן במצבי לחץ, כמו הדימוי "פרפרים בבטן" הבא לתאר סוג של תנועת שריר הקיבה בזמן של התרגשות. גם "בטן מלאה" ביטוי שבא לתאר מצב של כעס רב המצטבר לפי תיאורים רבים במרכז הבטן.

"החוש השישי" החוש הנוסף לחמשת החושים המוכרים שקיבלו לגיטימציה מדעית, כיום המדע מכיר בעוד עשרות חושים נוספים, ביניהם החוש השישי שקיבל הכרה על עצם קיומו. כשם נרדף לאינטואיציה, החוש השישי מתואר ככוח מנווטהמאפשר קבלת החלטה על סמך סימנים הידועים ומוכרים רק לאדם עצמו.

קול פנימי כאשר הקול הפנימי מדבר הוא עושה זאת בלחש, סוג של דיבור עצמי שקט המורה לאדם את כיוון התגובה. הקול אומנם אינו נשמע אך יש לו חזקה מעצם קיומו. קול פנימי קבוע מתפקד כמורה דרך המספק נתונים אמינים ומועילים למתן פתרונות.

היטיבו לתאר את תחושת הביטחון בקיומו של הקול, דווקא בני-נוער שהתבקשו על-ידי להסביר מהי אינטואיציה:

"דיבור עם עצמי גורם לי לתת תשובה מסוימת נכונה למרות שאני לא בטוח" "דיון פנימי וקבלת החלטה שעוזרת לך לבחור" "שיחה מהירה עם עצמי היא הדבר הראשון שאת חושבת עליו בלי לחשוב למעשה" "אני כאילו שומע קול שאומר לי מה לעשות ורק אחר-כך אני מבין שמה שעשיתי היה נכון".
  

ידיעה אוטומטית וניסיון חיים.

הקשר בין אינטואיציה לבין ניסיון חיים יכול להיות מוגדר כקשר של תלות הדדית אין האחת יכולה להתקיים ללא השני, הניסיון שנצבר מכיל את הידע והלמידה האישיים, חוש האינטואיציה אחראי על הובלת המידע בהינתן האות.

דוגמא: מנהל חדש בחברה, יהיו עובדים שיאמרו שהוא לא נראה להם{ זה משהו בגישה, שפת הגוף, חתך הדיבורי שמיוצג אצלם במערכת כשלילי עבורם.} יהיו אחרים שיאמרו שהוא "שבא להם בטוב" { ניסיון החיים שלהם חיובי בקשר לתצוגת הסמלים של המנהל}.

דוגמא: "מתוך חמישה קבלנים שהציעו בערך את אותן הצעות לשיפוץ הדירה, בחרתי בזה שהאינטואיציה אמרה לי כי הוא אמין יותר מהאחרים" {קידוד קריטריונים אישיים הקשורים לאמינות שהצטבר בניסיון החיים}.

דוגמא: "בחרתי במועמד הזה למרות שאחרים הציגו רזומה מרשים יותר, משהו אמר לי שהוא יבצע את התפקיד באופן שאני רוצה שהוא יתבצע" { ניסיון חיים שנשען על מקרים דומים שכבר קרו לו בעבר, הוא כבר נתן הזדמנויות לאנשים והצליח לו ברוב המקרים}.

ניסיון חיים כמו "קורות חיים" נבנה מקורה מונחת על קודמתה כל ניסיון החיים נבנה בהדרגה ומושפע מאווירת החיים בה גדל האדם. אנשים שגדלו בסביבה תומכת ייטו להניח קורות תומכות משמע: יפתחו אינטואיציות טובות שעובדות עבורם והם יכולים לתת בהן אמון ולסמוך עליהן.

לעומתם אנשים שחוו סביבה עוינת וחוסר הערכה ייטו לפתח אינטואיציות שליליות לגבי יכולתם להאמין לקבל החלטה הנשענת על אינטואיציה ברת אמון.



עובדים רק עם הרציונל, נדמה לכם.

אנשים "שכלתניים" מצהירים על התנהלות ללא רגשות, קבלת החלטות על סמך נתונים שניתן לבדוק, הוכחות מדעיות ועובדות "יבשות". לדבריהם הם מנתקים את עצמם מכל סממן רגשי או רוחני, המושג אינטואיציה מוכר להם רק משמיעה.

למה אדם אינטליגנטי בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות מסרב לתת לגיטימציה להשפעת החוש השישי על החלטותיו ?
למעשה מכחישי האינטואיציה תקועים בתבנית מחשבתית שלילית לגבי האינטואיציה כאילו היא קשורה לרוחניות חסרת בסיס מדעי, לכוח מיסטי או, לניבוי עתידות בלתי הגיוני, מבחינתם התחברות אל חלק האינטואיטיבי עלולה להיות קשורה לתדמית "לא רצינית" בוודאי לא מקצועית.

סיבה נוספת עמוקה יותר קשורה למידת השליטה במציאות לה זקוקים רוב המכחישים, ככל שהם אוחזים "בחשיבה קרה והגיונית" המציאות כביכול נמצאת תחת שליטתם. דחיקת האינטואיציה דווקא מקטינה שליטה במציאות! היא מדללת את רפרטואר התגובות למציאות מורכבת, התוצאה תהייה אם כך בד"כ לוקה בחסר, המציאות מציגה מגוון נתונים שהמודע לא יכול לתת עליהם תשובה מקיפה, התעלמות מן החלק האינטואיטיבי לא תאפשר מענה יצירתי ומקיף לכל אתגר.

היטיבו לאשש את נוכחותה והשפעת של המערכת התת הכרתית , ד"ר דניאל כהנמן ודר עמוס טברסקי זוכי פרס נובל {2002} על עבודתם המזהירה בנושא : קבלת החלטות והכרעה בתנאי אי וודאות, כשבמרכזה עמדה ההשערה כי: בני אדם רציונליים באופן מסוים, יחד עם זאת הם מתבססים בעיקר על תפיסה אינטואיטיבית של הדברים.



כל החלטה גדולה כקטנה מייצגת עמדות ותפיסות עולם אותן מעלה האדם אל המודע או באופן עקיף דרך התת-מודע, בכל מקרה עמדות מייצגות גם חלקים רגשיים, רוחניים וחווייתיים מכאן ניתן להבין עד כמה האינטואיציה לוקחת חלק גדול בהסקת מסקנות וקבלת החלטות.



המכורים לאינטואיציה

בשונה מקבוצת המשתמשים אך מכחישים, יש המצהירים כי החלטותיהם בכל תחום נשענות על חוש נתונים בידיהם. לדוגמא ניהול משאבי אנוש, השמה וראיונות עובדים ומנהלי עסקים. "כאשר מדובר במרואיינים השווים מבחינת תצוגת הנתונים המקצועיים, אני בוחר מועמד עפ"י תחושת בטן והקריטריון שמנחה אותי קבוע הוא ניבוי הצלחת המועמד לבצע את התפקיד הספציפי".

התחום הפופולארי ביותר בו אנשים מודעים וגם מוכנים להישבע שהם מובלים ע"י האינטואיציה הוא, התחום החברתי\ בינאישי\ רומנטי, זה מקור המידע היחידי עליו הם נשענים וברוב המקרים מבחינתם האינטואיציה מנהלת אותם.

דוגמא קלסית שאני נחשפת אליה בווריאציות שונות: "כבר בתחילת ההיכרות אני מצליחה לשמוע מה הוא חושב, וזה יכול להיות מסר לא נעים למרות שהוא מחייך.. החוש השישי שלי לא טועה, ואם גיליתי שהוא טעה אני סולחת לו".

בקבוצה זו אנשים מוכנים לשלם את המחיר במידה והאינטואיציה שלהם לא הייתה נכונה. עבורם מאזן הכוחות יהיה לצד האינטואיציה בזכות תדירות המקרים בהם היא משרתת אותם בנאמנות.


לדעת לקרוא מן הסוף להתחלה

אינטואיציה חבויה ניתן להוציא אל האור באמצעות אימון, אחד התרגילים המועילים קשור לניסיון לנבא סוף של סרט, התרגיל מתחיל באיסוף נתונים יבשים העולים בסרט ומתן פרשנות סובייקטיבית לכל נתון. כך מתעוררת ידיעה פנימית הקושרת את ההיגיון הפרטי, השכל הישר וניסיון החיים, לדומגא : מה לדעתך יקרה בסוף הסרט האם הם ימשיכו את חייהם המשותפים? החישוב איננו בגדר ניחוש, זו פעולת ניבוי מהירה שמעלה את כל מה שאדם יודע על זוגיות/יחסים ואהבה מניסיונו האישי, תוך הפעלת ההיגיון הבריא שנשען על חוכמת ההמונים {ניסיון של אחרים} וגם על חוקי הסתברות והסקת מסקנות. כלומר: מהי ההסתברות שזוג ייפרד לאחר 20 שנים ביחד לאחר מעשה בגידה?


כדאי להאמין לאינטואיציה באופן עיוור?

התשובה מורכבת וניתן להסביר אותה בכמה אופנים:

א.      התשובה נמצאת בשאלה, האם יש כזה מצב של עיוורון, לא בטוח. האינטואיציה נשענת על הגיון פנימי שהוא תוצר של למידה עצמית מכאן שהעיוורון לא קיים, אדם אינטואיטיבי מודע לכוחה אך לא יבטל את תהליך החשיבה המסודרת, אלא אם כן התגובות שלו אינן נשענות על אינטואיציות אלא על אינסטינקטים ואימפולסיביות.

ב.      כדאי להאמין לאינטואיציה, ברוב המקרים. ככלות הכול היא מייצגת מהות פנימית "אני אותנטי" יחד עם זאת "האני" הזה לא נקי מרעשים הטיות וטעויות, עקב היותה מושפעת משיפוט הנשען פעמים רבות על דעות קדומות,סטיגמות ותיוג.



ג.       במסגרת קבלת החלטה האינטואיציה תהייה הראשונה לקבוע את היחס לאירוע/אדם מסוים, לכן יש להעלות אותה אל המודע לשקול ולבדוק כל תחום החלטות לגופו!
לדוגמא : אם אדם מבחין בדרך הקשה כי האינטואיציה שלו בתחום בחירת נשים "מפילה'אותו בכל פעם לאותו בור, כדאי שידייק אותה באמצעות השהיית החלק האינסטינקטיבי ובמקביל יפעיל תבונה עמוקה שתאפשר לו לזהות את הרגש המספק "דלק" לתגובות השגויות שלו.



סיומת לא סופית

כפי שאדם מתענג כאשר הוא שומע את שמו בפי אחרים, כך הוא אוהב גם לשמוע כי האינטואיציה שלו הייתה נכונה לאורך כל הדרך – וזה קשור גם לטבע האדם להרגיש בר-דעת בין אם מדובר בתבונת השכל או בתבונת הלב.