slider33

תן-קח ביחסים, איך זה עובד?

אביגיל וולקוב- קשרים ויחסים

zzugכולנו מכירים את הערך של "קח-תן" בבניית קשרים ובעיקר בשימור מערכות יחסים.
אז למה זה לא עובד, ורובנו מצליחים לתרגל התנהגות מתחשבת רק לתקופות קצרות-מועד שבסופן חוזרים להתנהגות מתחשבנת?

נתינה וקבלה מהוות עמוד תווך בקשרים שלנו. ככל שהיחס ביניהן "רופף" יותר כך הן מתקיימות זו לצד זו באופן ספונטני, חסר מעצורים ומספק. "אני נותנת בשמחה כי אני רוצה" "אני מקבל ללא שאלות את מה שיש לך לתת"

הקשר בין הקבלה לנתינה עלול להסתבך כאשר קושרים אותו לתנאים והתניות. "תיתן תקבל", "אם תתני לי מה שאני צריך תקבלי בחזרה באותה מידה"
מה מקבלים ? יחסים מתוחים ועכורים המתבססים על חשבונאות קטנונית, כאבים ישנים ותחושת עלבון הדדי עד שהיחסים נכנסים לקיפאון, כל צד מתבצר בחוויות של אכזבה וקיפוח.


למי זה קורה ולמה זה קשור
האמירה לחיות בזוגיות זו עבודה מתמדת, נכונה מאוד בהקשר של ביסוס יחסים מספקים. "קח-תן" צריך שניים שיהיו מוכנים להשקיע מאמצים ביצירת מסגרת של חופש ועצמאות רגשית במטרה ליצור זוגיות מהנה. עצמאות רגשית משמעותה, מצב הווייתי של חופש לחוש ולבטא רגשות בכפוף לאני-מאמין עצמי ללא תלות בתגמולים, תמריצים או הכוונה של צד אחר. "אני אוהב באופן שאני אוהב כי כך אני אוהב. ללא קשר למידת האהבה שאני מקבל".

במידה ואחד מבני הזוג מונע מכוח התגובה (תגובת הצד השני היא הבסיס להתנהלות ולרגשות) "אני שמחה רק מאותן הסיבות שאתה שמח", ולא מכוח היוזמה (תגובה רגשית ומעשית על בסיס ערכים אישיים) נוצרת תלות שלא מאפשרת הנאה מנתינה וקבלה מבלי להרגיש קיפוח ע"י בני הזוג והסביבה באופן קבוע.
זה קורה לאדם שנכנס לקשר/מערכת יחסים ללא "הסכם-אישי" עם עצמו בכל הנוגע להערכה עצמית חיובית ומתן אמון ברגשותיו. אלה משפיעים על המוכנות לתת ולקבל מבחירה אישית במודע.


הפחד לאבד את העצמי בתוך הזוגיות
החשש לאובדן חלקים מהעצמי בתוך מערכת היחסים מעורר קונפליקטים פנימיים. מצד אחד אנחנו מבקשים להיצמד למי שאנחנו בעיקר כשמדובר בחירות לספק צרכים ורצונות אישיים מבלי לתת על כך דין וחשבון. מצד שני, יחסים וקשרים נשענים על התחשבות בהוויה, רצונות וצרכים של בני/ות זוג.
השאיפה להישאר מי שאנחנו או כפי שהיינו לפניי מבלי לאבד ספונטניות עלולה להפוך לחשש אמתי ולהפעיל מנגנון הגנה מפני התחייבות ליחסים של נתינה וקבלה הדדיים לאורך זמן. "אני נותנ/ת רק כשבא לי, אין לי התחייבות ליחסי תן-קח".
מנגנון הגנה מפני פגיעה הוא כלי טבעי וטוב עד שהוא הופך להיות המפעיל הראשי ברשת היחסים. אז הוא עלול להפוך למחסום רגשי שפוגע ביכולת לתת ולקבל. באופן פרדוקסאלי הוא דווקא מונע ספונטניות, שמחה ויצירת סיפוק אישי וזוגי.


סיפוק לא יודע את הדרך, צריך לכוון אותו.


זוגות שקיבלו ציון גבוה במבחן היחסים
קשרים זורמים נמדדים במידת הטיפוח ההדדי של ההערכה העצמית של כל צד וזה כולל "קריאות עידוד" לכל מחשבה, רגש ורעיון עצמאיים הבאים לבטא את מי שהייתם עד כה ולמי שאתם רוצים להיות בעתיד. כל אחד בפני עצמו ושניכם ביחד.
כך גם גדל הסיכוי של הקשר לרפא חולשות ומכאובים אישיים. קשר מרפא מתקיים כאשר משתחררים מתפיסת עולם הקושרת נתינה וקבלה לחולשה ואילוץ ומאמצים תפיסת עולם חדשה הקושרת את הנתינה-קבלה לאומץ וביטחון.

ממה עוד כדאי להשתחרר?
מהדפוס המגביל את יחסי התן-קח לזמנים, נושאים, מידה וכמות.

מה לא להחמיץ?
את הפעם הבאה בה תבחרו באלטרנטיבה של התמקדות בהנאה האישית טהורה שלכם מעצם הנתינה והקבלה. חופשיים מביקורת ושיפוט עצמיים.

newsletter-pos
אנא מלאו את הטופס וסמנו את הקטגוריות המעניינות אתכם